אסיפת הרופאים בראי ההלכה
כולם גוחנים, סוקרים, מתעניינים, שואלים ומקבלים תשובות. ופעמים שמרגיש החולה כאילו היה בכלוב של זכוכית, מוצג במוזיאון, חיה בגן חיות
כולם גוחנים, סוקרים, מתעניינים, שואלים ומקבלים תשובות. ופעמים שמרגיש החולה כאילו היה בכלוב של זכוכית, מוצג במוזיאון, חיה בגן חיות
ויהי ערב, שב ראובן אל הדירה, ורואה כי לא חל בה כל שינוי. הקירות נותרו מלוכלכים כפי שהיו! מיהר להתקשר אל חבירו הפועל ושאלו: "כיצד התלת בי? לא תקבל ממני ולוּ פרוטה אחת!...
כאשר הגיע האוטובוס לתחנה הבאה, מיהרו לרדת כמחצית מהנוסעים, דבר שאיפשר לילדיי וגם לי לשבת בניחותא עד סוף הנסיעה"...
כשאת העולם כולו הסעירה ה'שפעת המקסיקנית' , שגרמה לתמותה ובהלה רבה, רח"ל, נשלחה אל מו"ר שליט"א שאלה מעניינת מאת שני רופאים מומחים, שנדרשו לטפל ביהודי שחלה במחלה הנוראה, שכידוע הטיפול בה כרוך בסכנת הידבקות
ניסיתי להסביר לו כי טעה בחישוב, והברית אמורה להיערך מחר, כמצוות התורה "וביום השמיני ימול", אך נענה ה'עם-הארץ' בגאוה: "לא טעינו, אני יודע היטב שהבן נימול לשמונה ימים. אלא שיום רביעי אינו יום כל כך מתאים לנו
ביום מן הימים, מגיע אל מנהל הקרן, יהודי בר-אוריין שהינו אלמן (ב"מ), המטופל בתינוקות וילדים קטנים, וביקש לקבל תמיכה מהקרן של השוטים. "עבור מי אתה רוצה את הממון?", שאל המנהל. "עבור עצמי", השיב האיש
מתוך מקום המסתור בו עמדתי, הצלחתי להבחין כי המשאית מלאה ממש. ברור אפוא כי יש לה עוד כמה 'תחנות' לפרוק בהם את בשר הפיגולים...
בעל המעדנייה הבחין בהמולה שנוצרה סביב 'טקס' קביעת המזוזות בחנוית הסמוכות, ופנה אלי בתביעה: 'מדוע דילגת עלי! גם אני מעוניין במזוזה...!'
כך הם יושבים ומספרים ביציאת מצרים, אומרים את ההגדה מזיכרונם. והנה, כשהגיעו ל"מוציא מצה", הוציאו היהודים הללו את כזית החמץ מאמתחתם, והתחילו באמירת "לשם יחוד"
"לדעתי אין ברירה אחרת מאשר להטיל בין שנינו גורל, והזוכה יקבל לידיו את המצה, ובכך לפחות יזכה אחד מאיתנו לקיים את המצוה בשלימותה"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה